דמותג יכול לחבור למדינה ולמסורת
ניתן בקלות לחבר דמותג לזהות לאומית או גאוגרפית. דמותג יפני יאופיין בדרך כלל על ידי עיניים מלוכסנות ודמותג ישראלי "צבר" (שרוליק – שאוייר על ידי דוש ז"ל) אופיין בעזרת כובע טמבל ובגדים קצרים. בדרך הזו ניתן להדגיש את הסממנים הלאומיים ולהשתמש בדמותג כמייצג את אותה מדינה (למשל תפוחים ישראלים עליהם מופיעה דמותו של שרוליק על מנת לסמל איכות של פרי).
חברות המעוניינות לטשטש את מקום מוצאן, מאפיינות את הדמותג בסממנים השייכים למדינה אחרת – למשל דמות החובשת כובע עם פסים אדומים וכוכבים כחולים (הלוגו של "מק דיוויד" – משדר אמריקה).

תעיפו את הציורים מהלוגו שלי.
בצד היתרונות, ניתן למצוא גם חסרונות בשימוש בדמותגים.

ילדותיות
למבוגרים קשה להתחבר למותגים, בעיקר בתרבויות המושתתות על עיקרון "גברי –
מיליטנטי" כמו ישראל. לישראלים, הדמותג מזכיר סרטים מצויירים מהילדות, היוצרים שייוך מיידי לעולם מושגים ספציפי. מצד שני, רוב המבוגרים כלל אינם מודעים לעובדה שמותגים רבים שהם מכירים הם בעצם דמותגים לכל דבר (הארנב של פלייבוי, האיש המנצח בלוגו של WINNER, הגמד של בירות LEFFE, האריה של מכוניות פג'ו וכו...).
ישנם סממנים מסויימים לפיהם מבוגרים עושים את ההפרדה בין "ילדותי" ובין "בוגר" – דמותגי ה"מבוגרים" יעוצבו בדרך כלל בצבע אחד, מחוסרי רגשות ובעלי מבנה גוף בוגר (לארנב של פלייבוי יש פפיון, לאיש של WINNER יש שרירים מפותחים וכו...).

הדמותג מוגבל
קשה למתוח את הדמותג למספר מוצרים – הדמותג מזוהה עם מוצר מסויים ולא ניתן לבצע את ההפרדה בין מוצרים שונים עליהם מופיע אותו דמותג. ניסיון של עלית להשתמש בדמות הפרה על אריזות של סוכריות טופי יכול להוביל לפגיעה בדמותג המרכזי שלה בתחום השוקולד.
מסיבה זו חברות בעלות קשת רחבה של מוצרים נמנעות מלהשתמש בדמותג מרכזי ובונות דמותגים מגוונים עבור קשת המוצרים שלהן (התרנגולת על אריזות מאמא עוף של תנובה, הפרה על אריזות קוטג' תנובה, קרלו החתול על אריזות שוקו תנובה וכו...)

להמשך>>